סופגניות עם אשל הן מסוג הדברים שמשלבים בין נוסטלגיה של סבתא לפשטות של אמא. אין התפחות ארוכות, אין קיצוצים – רק קערה, כף ומרכיבים של בית. אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי את המתכון הזה: כולי הייתי סקפטית, איך ייצא בצק רך אוורירי בלי שמרים? אבל הריח שעלה מהשמן כשהן התחילו להתנפח – זה היה פשוט ממכר, והטעם? מעלף ממש, נמס בפה ונשאר בלב. ההתלהבות סביב השולחן לא השאירה אפילו אחת לטעום למחר.
זמן הכנה ורמת קושי
את רוב העבודה תסיימו תוך 30 דקות. אין זמן התפחה ואין המתנה – מכינים, מטגנים, מפדרים. אפשר לאכול תוך פחות משעה.
המתכון מושלם גם למתחילים גמורים. המרקם הסלחני של הבצק והתוצאה הסופית המעולה מאפשרים לכולם להצליח בלי הרבה ניסיון.
רשימת מרכיבים
המתכון מספיק ל-25-20 סופגניות קטנות וממכרות, מושלם לערב חג, לשבת בבוקר או לפינוק של אמצע שבוע חורפי.
- 2 כוסות (500 מ"ל) אשל – או לבן/יוגורט טבעי חמוץ
- 2 ביצים בגודל L
- 1/3 כוס (65 גרם) סוכר
- 1 כפית תמצית וניל
- 1/4 כפית מלח
- 2 ורבע כוסות (315 גרם) קמח תופח
- 1/2 כפית אבקת סודה לשתייה
- שמן לטיגון עמוק (כ-1 ליטר)
- אבקת סוכר לפידור
אופן ההכנה
- בקערה גדולה טורפים ביצים, סוכר, וניל ומלח עד שהתערובת אחידה.
- מוסיפים את האשל ומערבבים עד שנוצר בלילה חלקה ונוזלית יחסית.
- מנפים פנימה את הקמח ואבקת הסודה לשתייה. מערבבים רק עד שהקמח נבלע – לא לטרוף יותר מדי.
- מחממים שמן בסיר עמוק לטמפ' של כ-170 מעלות (או עד שמכניסים קיסם והוא מתחיל לבעבע סביבו).
- בעזרת שתי כפיות רטובות יוצרים סופגניות קטנות (בערך בגודל של חצי שזיף) ומחליקים בעדינות לתוך השמן.
- מטגנים 2-3 דקות מכל צד עד שהן מזהיבות יפה. לא לדחוס יותר מדי סופגניות בבת אחת כדי שהשמן לא יתקרר.
- מעבירים לנייר סופג ומפדרים באבקת סוכר בנדיבות כשהן עדיין חמימות. זה סוד הקריספיות בעטיפה והנימוח של הפנים.
הערות ושדרוגים
למי מכם שרגיש לגלוטן, אני ממליצה להחליף את הקמח התופח בקמח שקדים (2 כוסות) יחד עם כפית אבקת אפייה. המרקם יהיה קצת שונה אך עדיין נימוח ונמס בפה. אפשר להשאיר את אבקת הסודה, היא תעשה את העבודה של התפיחה ברכות.
לאורך השנים ניסיתי אינספור גרסאות – אבל אחת האהובות עליי כוללת הוספת רבע כפית קינמון לבלילה ועוד חצי כפית לגרסה עם ציפוי סוכר קינמון במקום אבקת סוכר. באירועים במיוחד, אני אוהבת להזריק פנימה קרם וניל או ריבת תות – זה מעלף באמת ויוצר אפקט של סופגניית בוטיק בבית.
שאלות ותשובות
1. אפשר לאפות במקום לטגן?
אפשר, אבל האמת? זה לא אותו הדבר. באפייה הן יוצאות לחמניות קטנות ולא הסופגניות הנמסות שאני מדמיינת. אם ממש רוצים – לאפות בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות כ-10-12 דקות בתבנית שקעים משומנת. הציפוי כמובן חשוב פה פי שתיים כי חסר את הקראנצ' של הטיגון.
2. איך יודעים מתי הסופגניות מוכנות בשמן?
הן יצופו, יתנפחו ויתחילו להזהיב. בערך אחרי 2-3 דקות נוצרות בועיות בצדדים. כשהצד התחתון זהוב יפה, הופכים בזהירות. אם הסופגנייה נפתחת – כנראה שהשמן קר מדי. אם היא משחימה מהר ונשרפת – חם מדי.
3. האם ניתן להחליף את האשל במשהו אחר?
בוודאי. אפשר להשתמש בלבן, יוגורט טבעי, ואפילו שמנת חמוצה. אני הכי אוהבת אשל כי יש לו את האיזון המדויק של חמיצות ורכות. גם יוגורט סויה לטבעוניים עבד לי נפלא.
4. ניתן להכין את הבלילה מראש?
רצוי שלא. סודה לשתייה מגיבה מיידית עם נוזלים, והכוח המרים שלה נחלש אחרי זמן מה. אבל אפשר לערבב את שאר החומרים היבשים והנוזלים בנפרד ולחבר ממש לפני הטיגון.
5. איך שומרים שאריות?
האמת? הן הכי טעימות טריות. אבל אם נשארו – אני שמה בקופסה אטומה בטמפ' החדר ליום אחד. לחמם שוב קלות בתנור ולא במיקרוגל, ולפדר שוב. הן יחזירו לעצמן קצת מהקסם.
6. אפשר להקפיא?
אפשר, אם ממש צריך. אני עוטפת בניילון נצמד כל סופגניה בנפרד כדי לשמור על המרקם. בעת ההגשה – מפשירים שעתיים בטמפ' החדר ומכניסים 5 דקות לתנור חם. לא כמו טרי – אבל עדיין משגע.
7. האם ניתן להשתמש בקמח רגיל + אבקת אפייה במקום קמח תופח?
כן – פשוט להוסיף 2 כפיות אבקת אפייה לכל 2 ורבע כוסות קמח לבן רגיל. אני ממליצה גם להוסיף עוד רבע כפית סודה לשתייה למקסימום תפיחה.
8. מה עושים אם הבלילה יוצאת נוזלית מדי?
זה יכול לקרות לפעמים בגלל יוגורטים דלילים במיוחד. פשוט מוסיפים עוד 1-2 כפות קמח בהדרגה עד שהמרקם הוא של בלילה סמיכה שנופלת לאט מהכף.
9. האם אפשר להכין את המתכון טבעוני?
לגמרי. משתמשים ביוגורט סויה + תחליף ביצה (כמו תערובת פשתן או תחליף סודה לשתייה וחומץ). לא יוצא 1:1 כמו הסופגניות הקלאסיות אבל לגמרי נימוח וטעים.
10. למה הן יוצאות לפעמים ספוגות מדי?
זו תוצאה של שמן קר מדי או בלילה דלילה מדי. חשוב לחמם את השמן לטמפ' מתאימה ולעשות טסט ראשון עם חתיכה קטנה. אם היא שוקעת לאט – השמן לא חם מספיק.
אם הכנתם – תשתפו. זה מדהים לראות איך כל אחד מכין את הגרסה המשגעת שלו. תתייגו, תצלמו, תפרגנו – זו הדרך הכי יפה להמשיך מסורת של בית, טעם של ילדות ושמחה של חג בשתי כפות.
